החלטה בתיק ת"ט 24311-11-13

1.         התנגדות לביצוע שיק על סך 3,000 ש"ח, אשר נמסר למשיבה שלא ע"י המבקשת אלא ע"י צד ג' (גב' גילה ביטון) בתמורה להשתתפותה של צד ג' באירוע שארגנה המשיבה (כפי הנראה יום כיף לנשים).

אין מחלוקת כי המדובר בשיק "למוטב בלבד" שנמסר למשיבה ע"י הגב' ביטון כשהוא חסר את שם הנפרע, כי המשיבה הטביעה את חותמתה במקום המיועד לרישום שם הנפרע עת קיבלה את השיק מהגב' ביטון, וכי המבקשת אכן לא צרכה כל שירות מהמשיבה.

המבקשת הגישה את ההתנגדות בכוחות עצמה, ללא ייצוג משפטי, ובמסגרתה טענה כי גרה אצל הגב' גילה ביטון ובעלה אבי ונתנה שיקים. כל 28 לחודש היתה המבקשת אמורה לטענתה לקבל את השיקים אך קיבלה רק 4 שיקים סה"כ מתוך כשנה. המבקשת טוענת כי כשעזבה את הדירה הייתה צריכה לקבל את השיקים שלה ולא קיבלה אותם וכי הגב' גילה ביטון השתמשה בשיק שלה לצורך שירות אחר במתנ"ס, יום כיף לנשים, וכי זוהי עבירה פלילית להשתמש בשיק שלה במקום להחזיר אותו.

המשיבה טוענת כי על אף הרישום הצורני על גבי השטר, מאחר ואין מחלוקת כי אין עסקת יסוד בין הצדדים לשטר, הרי שמהווים הם צדדים רחוקים ועל כן יכולה היא לקנות מעמד של אוחז כשורה.

לדידה של המשיבה, לא טענה המבקשת דבר כנגד אחיזתה כשורה, ואף אם ימצא כי אינה כזו, הרי שממילא עולות טענותיה לכדי הגנת בדים, שכן המבקשת נמנעה במכוון ממתן הפירוט העובדתי הנדרש והותירה גרסתה מעורפלת.

בנסיבות אלה, וויתרה המשיבה על חקירת המבקשת במעמד הדיון, והצדדים סיכמו בפני טענותיהם.

2.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מתוך ההלכה הנוהגת ולפיה אף הגנה בדוחק הינה הגנה הצולחת את משוכת הרשות להתגונן, ומתוך המצב המשפטי הקיים, מצאתי כי דין ההתנגדות להתקבל.

כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק נמסר למשיבה כשהוא אינו שלם, בהיותו חסר את שם הנפרע ואף אין מחלוקת כי המשיבה היא זו אשר הטביעה חותמתה כנפרעת בשיק. בנסיבות אלה, קובעת הפסיקה כי אף שרשאי נוטל השטר להשלימו בתנאי סעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש], אין בכך כדי לגרוע מהקביעה בסעיף 28(א) לפקודת השטרות לפיה כדי לזכות במעמד של אוחז כשורה, על האוחז ליטול שטר שלם ותקין על פי מראהו, ולפיכך, לא קנתה המשיבה מעמד של אוחזת כשורה בשיק.

ר' בעניין זה ע"א (ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן, עו"ד (מיום 1.2.06):

"סעיף 3(א) לפקודה מגדיר את יסודותיו החיוניים של השטר - יסודות שחובה שהשטר יקיים כדי לבוא בגדרה של הגדרת "שטר חליפין". מסמך יכול להיות חסר איזה מהיסודות המנויים בסעיף 3(א) לפקודה, ויסודות אלה ניתנים להשלמה כאמור בסעיף 19 לפקודה, אלא שאז מורה אותנו סעיף 3(ב) שהמסמך אינו שטר חליפין (ראו: י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, התשמ"ג) 159; להלן:- "זוסמן"). סעיף 19 מאפשר לאוחז להשלים בשטר הן פרט חיוני הן פרט מהותי (ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' קולטון, פ"ד כח(1) 452), אלא שאין בזכות לכאורה להשלים מסמך, הקבועה בסעיף 19 הנ"ל, כדי לגרוע מן האמור בסעיף 28(א), הקובע שכדי לזכות במעמד של אוחז כשורה על האוחז ליטול לידיו שטר כשהוא תקין ושלם לפי מראהו. אוחז שנוטל לידיו מסמך שאינו שלם, קרי, מסמך שחסר בו פרט חיוני כלשון סעיף 3(א) לפקודה - לא נטל לידיו שטר, כהגדרתו בסעיף 3(א), ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה (ע"א 377/68 מטע, בית חרושת לצורכי מזון בע"מ נ' פרל, פ"ד כג(1) 98; זוסמן, לעיל, בעמ' 265).

לית מאן דפליג שהמערערת נטלה את המסמך כשחסר בו שם הנפרע, שהוא יסוד חיוני. המערערת נטלה לידיה מסמך שאינו שטר, ובהשלמתה הפכה אותו לשטר. לבטח אין לומר שהמערערת נטלה לידיה שטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, לפי כך - נכונה המסקנה שהיא אינה אוחזת כשורה. קביעת בית משפט קמא מקובלת עלינו.

המערערת טוענת שהתכלית שלשמה הושאר שם הנפרע ריק הייתה להפוך את השיק שעליו נכתב "למוטב בלבד" למסמך סחיר. אפילו טענה זו נכונה, אין בה כדי לסייע למערערת, שכן הוראות הפקודה מפורשות: שטר שאינו שלם ותקין על פי מראהו, לא כל שכן מסמך שאינו מהווה שטר, אינם יכולים לזכות את האוחז בהגנה שמקנה לו מעמד של אוחז כשורה מכוח סעיך 37(2) לפקודה. התכלית של התנאי הקבוע בסעיף 28(א) לפקודה היא למנוע חשד שעלול לעורר שטר שאינו שלם: "שטר שאינו שלם או אינו תקין לפי מראהו, אינו מקובל על הסוחר ומעורר חשש; אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם - יוצא דופן מבחינת תוכנו, ומסמך שאינו תקין - מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמו כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני'. אם נתגלה פגם בזכות הקניין שבהם, הנוטל את המסמך הוזהר מראש." (זוסמן, לעיל, בעמ' 265). משנטלה המערערת מסמך שאינו שלם - אין היא יכולה לזכות במעמד של אוחזת כשורה, שכן היא "הוזהרה" קודם לכן."

3.         המבקשת מעלה כאמור טענות כנגד חיובה עפ"י השיק לצד הקרוב לה, בבחינת תנאי במסירת השיק כבכלל השיקים שמסרה לזוג ביטון - השבתם בכל 28 לחודש, כפי שציינה המבקשת בסיכומיה, כנגד תשלום במזומן.

יש לציין, כי המשיבה התנגדה לכל הוספת עובדה בסיכומי המבקשת אשר לא נכללה בתצהיר, ואולם, למקרא טענות המבקשת בתצהיר, אף כי הועלו על דרך הצמצום, לא מצאתי כי יש בדברי המבקשת בסיכומיה כדי להוסיף דבר מה שלא נלמד מהתצהיר.

אמנם, המבקשת אינה מפרטת בתצהירה את כלל העובדות וההתרחשויות שארעו בינה לבין הזוג ביטון בדייקנות הנדרשת, דוגמת פירוט מועדי האירועים הנטענים, ואולם, מתצהיר המבקשת נלמדת בבירור טענה לקיומו של תנאי ברור די הצורך לשלב זה במסירת השיקים ולחריגה בוטה מהרשאתה לעניין השימוש בשיקים ע"י הגב' ביטון, תנאי שהופר כנטען ובגינו לא היתה זכאית הגב' ביטון לעשות שימוש בשיק.

אף כי יש טעם בדברי ב"כ המשיבה, כי בכל הנוגע לפירוט העובדות הנדרש היה על המבקשת לפרט בתצהירה את סיפור המקרה, ואולם, בהעדר ייצוג למבקשת, ובנסיבות בהן טענת ההגנה הבסיסית נלמדת בבירור מספק מהתצהיר, ומשלא נחקרה המבקשת, לא מצאתי כי יהא זה נכון ומידתי לדקדק עימה בנקודה זו, ואף יהא זה נוגד את ההלכה הקיימת לדחות טענותיה מטעם זה בלבד, מבלי ליתן לה את יומה בבית המשפט (גם לנוכח נסיבות קבלת השיק ע"י המשיבה, כמובהר לעיל).

4.         לאור כל האמור, ההתנגדות מתקבלת.

התובענה תידון בסדר דין מהיר ושאלת ההוצאות תוכרע בהתאם לתוצאות ההליך.

            מצאתי להמליץ למבקשת להסתייע בשירותי עו"ד.